top of page
חיפוש

שעוות דבורים טבעית - סיפורו של דונג בתעשיית דבוראות

נרות דונג טבעי עבורנו זה זכרון נוסטלגי של ילדות. ניחוח מתקתק של דבש בעונה חורפית גשומה. אור בחשכה, להבה בצבע של שמש שזורחת בלילה. אבל הזכרון הקדום של דונג הדבורים מוטבע במטען הגנטי של כל אחד מאיתנו. שעוות דבורים היא השעווה היחידה שמגיעה במרקם הזה בטבע ומשחר ההיסטוריה ופיתוח החקלאות והרפואות, לדונג דבורים טהור מעמד של חומר יוקרתי ומשובח בעל סגולות מרפא ששימש לייצור נרות, משחות, תמרוקים, טליסמנים והוא מלווה את עולם המלאכות מיום היוולדם, אם בציפוי ושימור לכלי עץ או מודל ליציקות מתכת, אבות אבותינו באו במגע עם החומר המופלא באינספור דרכים.



תוצר לוואי של חקלאות כחומר גלם

כשבחרנו לעשות שימוש חוזר בחומר גלם הזה, זה עורר בנו מצד אחד את הריגוש הקדמוני שהחומר הטבעי והלא מעובד הזה מביא איתו אבל הכריח אותנו להתבונן פנימה על המניעים שלנו והמקום שלנו בשרשרת האקולוגית.

איך משתמשים בחומר שנוצר על ידי בעלי חיים מבלי להנציח את הפגיעה בהם? רוב התוצרת החקלאית שמצריכה האבקה עושה שימוש בכוורות דבורים לשם גידול פירות וירקות ומי שמספק את השירות הזה לחקלאים הם יצרני הדבש הגדולים.


לייבא דונג מחו״ל לא בא בחשבון כשאנחנו יודעים שהשעווה מוצתה ונוקתה באמצעים סולבנטים כימיים, שהיא מהולה הפראפין או סונטזה לחלוטין.


בנסיון למזער את טביעת הרגל האקולוגית שלנו,

את הדונג בחרנו לחלץ מהתעשייה המקומית שמצד אחד מאפשרת לנו לעשות שימוש חוזר בחומר גלם מקומי שהיה מתגלגל בחזרה לתעשייה כאמצעי להתערבות בבניית כוורות הדבורים ומצד שני נמצא בזמינות גבוהה במכוורות רבות שלא בהכרח עושות בו שימוש.


מה זה דונג?

דונג, או שעוות דבורים, הוא אחד החומרים אותם הדבורים מייצרות בגופן ובעזרתו בונות את הכוורת הפלאית, את חלות הדבש, משושים משושים בצורה היעילה ביותר לניצול מרחב.


כמה מילים על הכוורת

בתוך התאים המשושים של הדונג, נחיל הדבורים מאחסן אבקנים שאספו ודבש שיצרו למאכל ובאזורים הפנימיים של הכוורת, המלכה מטילה ביצים שמתפתחות לדור חדש של דבורים. עם חילוף העונות, תגיח לעולם גם מלכה חדשה שתקח פיקוד על הכוורת של הדור החדש. המלכה הזקנה אז תקח את הדבורים הותיקות ותצא להתנחל במקום חדש ולבנות כוורת חדשה.


איך המכוורות הגדולות מפרות את האיזון?

בתעשיית הדבוראות הממוסחרת שמטרתה להפיק כמות מירבית של דבש, האדם המודרני מאלץ את הנחילים להתאים את עצמם לצרכיו ובמעשה אכזרי מכוורות רבות לא מאפשרות לנחיל להתפצל עם בוא האביב ומאלץ אותו להשאר במקום. במקום לתת להתפתחות הטבעית לקרות או כפי שנהגו בימי קדם ונוהגים עד היום חלק מהכוורת הקטנות שנותנות לנחים להתפצל ורק מציגים לנחיל הותיק בית חדש במרחק קרוב. בתעשייה, האיזון של הכוורת מופר כשכורתים למלכה את הכנפיים כדי למנוע ממנה להמשיך את מחזור חייה ולהתנחל במקום חדש, או שהורגים אותה ומחליפים אותה במלכה מהונדסת ומוזרעת במעבדה שאולי תקלט על ידי הנחיל ואולי תרצח על ידו. המכוורות הגדולות יפצלו את הנחילים למספר כוורות שונות באופן ידני באמצעות העברת מדפים מהקופסא לקופסא מבלי שתהיה להם היכולת להפריד בין ותיקות לצעירות.


כלכלת דבוראות הרסנית

ענף הדבש הוא רק קצה קרחון תעשיית הדבוראות. אפיק הרווח המרכזי של הענף מגיע משירותי האבקה ניידת שנותנות המכוורות לחקלאים (בארץ עדיין תחת מונופול פיקוח מיושן של מועצת הדבש) ובעולם במימדים עצומים ושינוע במשאיות לאורך מאות קילומטרים ממטע האבוקדו, דרך האוכמניות ועד השקדים ושאר פירות וירקות. נחילי הדבורים ניזונים ממונוקולטורה למונוקולטורה ולא מאפשרים להם לחפש את תפריט הצמחים שהם זקוקים לו באמת. כך שיוצא שאם נבחר שלא לצרוך מוצרים שדבורים היוו חלק מהיצור שלהם, נאלץ לגדל לעצמנו את הפרות והירקות.

אפיק הרווח השני של תעשיית הדבוראות הוא, כפי שציינו קודם, סחר במלכות מהונדסות ומוזרעות במעבדה שנשלחות למכוורת בכל העולם.

רק במקום השלישי, הדבש שאותו רודים באינטנסיביות ממדפי הכוורת ולא משאירים כלום לנחיל לאכול לכן חלק מהכוורות הגדולות מאכילות את הנחיל בסוכר לבן.


תכלית חדשה לשעווה

המדפים של הכוורת נועדו לאלץ את הדבורים לבנות את חלות הדבש בצורה ישרה על מנת שיהיה קל לשלוף אותם ולקחת את כל הדבש.

את חלות הדבש הריקות, ממיסים, מסננים ומדפיסים לדפי שעוויות שאותם מציבים בתוך המדפים כדי שהחלות יהיו מפולסות וקלות לשליפה ורדיה.


איסוף שעוות דבורים ישראלית מקומית

שעוות הדבורים הטבעית שלנו נאספת ממכוורות בכל הארץ, מומסת ועוברת סינון, במקום שהיא תודפס לדפים שיאלצו דבורים להשאר עבדים של האנושות, אנחנו מחלצים אותה ועושים ממנה נרות שמפיצים אור ואת סיפורן של הדבורים.


תקווה לעולם טוב יותר לדבורים

קיימות גם מכוורות קטנות רבות של חקלאים מקומיים אשר נוהגים בשיטות פחות התערבותיות או אפילו בשיטה ביו-דינאמית וקיימת חשיבות עצומה בגידול דבורים בבית, אם במרפסת, על הגג, או בגינה, בעיר, בכפר, בהר ובמדבר.

אצלנו במשק. הדבורים חיות בפריסטייל ללא התערבות כלל, מבלי להנדס את הצורה בה יבנו את החלות במקומן, מבלי לטלטל אותם, להפריד אותם ולהפריע להם.


בשנים האחרונות נראה שקיימת מודעות יותר גדולה לחשיבות שבטיפוח ושימור הזן שאחראי על חלק ניכר מהאבקה השדות והמטעים ומצריכת המזון של העולם.



Comments


bottom of page