בית חם לנחילים מקומיים
חוות חופש לדבורים
כחלק מהמאמצים שלנו להבריא את הקרקע שסביבנו ואת עצמנו, החלטנו להציב במשק כוורות חופש של דבורים אשר אנו דואגים להתערב כמה שפחות במחזור חייהן.
אוכלוסייית דבורות הדבש בישראל ובעולם נמצאת בסכנה לצד אוכלוסיית דבורות הבר המקומיות, בגלל התערבות יתרה של האדם ופרקטיקות אשר נועדו להפיק רווח ולא להיטיב עם הטבע והמאזן הביולוגי.
נחילי הדבורות אשר מגיעים אלינו הם לרוב דבורות איטלקיות apis mellifera ligustica שהצליחו ״לברוח״ מתעשיית הדבוראות ומוצאות מקלט אצלנו אך יש לנו גם נחילי דבורים מקומיות apis mellifera syriaca שמצאו את דרכן אלינו ובחרו להקים את הכוורת שלהן ביער המאכל והתבלינים שלנו.
כוורות חופש
כוורת חופש כשמה היא כוורת אשר האדם מתערב בה כמה שפחות. עם מספר פתיחות מועט ככל הניתן כדי לשמור על בריאות הנחיל, ללא רדיית דבש ומתן מי סוכר כמו בתעשייה וללא הפרעה ככל הניתן. סביב הכוורות אנו נוטעים עצי פרי עם פריחה וצמחי תבלין רבים ככל הניתן על מנת להביא אספקה קבועה של צוף ונקטר ממגוון רב של צמחי מרפא, צמחי בר מקומיים ופרחים שדבורים אוהבות על מנת לאפשר לנחילים לבחור את התזונה המתאימה ביותר עבורן לאורך כל עונות השנה.
כיצד לזמן נחיל דבורים
מדי שנה, אנו מציבים תיבות עץ, לרוב כוורות לנגסטרוט קלאסיות בנפח של כ40 ליטר אשר מועדף על ידי דבורים להתנחלות. על מנת למשוך אותן פנימה אנחנו נציב בפנים חתיכות דונג ישנות או חלת דבש ריקה לצב כמה טיפות של שמן אתרי למונגראס אשר מדמה את הפרומונים של המלכה. בעונת האביב, המלכה יוצאת יחד עם החצי הותיק של הנחיל לחפש מקום חדש להקים בה כוורת. בתעשיית הדבוראות זהו דבר שמנסים למנוע על מנת לשמר כוורת ותיקה ויצרנית אך במחיר כבד שלא מאפשר לאורגניזם להתרבות בדרך הטבע. הפרקטיקות בתעשייה כוללות הרג של המלכה ופיצול ידני של הכוורת. אצלנו אנחנו נותנים להן ללכת לאן שיבחרו ולעיתים הנחיל בוחר את התיבה שהצבנו בתוך השטח או בוחרות לחפש בית רחוק יותר.
